נגנים כותבים



» בחזרה לדף הראשי

סיור פסטיבלים באירופה

בתחנת הרכבת בלוצרן
בתחנת הרכבת בלוצרן

ב-20/8/2007 קמנו ב-4 בבוקר, הערנו את הילדים ונפרדנו מהם לחודש שלם.

גם אני וגם אשתי, שלי, מנגנים בפילהרמונית. היא בקלרינט ואני בטרומבון באס. הילדים שלנו, שגם הם נגני כלי נשיפה, רגילים להיפרד מאיתנו מידי פעם כשאנחנו נוסעים לחו"ל, אבל זה תמיד נורא עצוב.

נחתנו בזלצבורג (עיר המלח) שנקראת כך על שם מכרות המלח שנמצאים לידה. העיר הזאת שנמצאת באוסטריה ידועה כעיר הולדתו של המלחין הגדול, ילד הפלא הנצחי של המוזיקה, וולפגנג אמדאוס מוצרט. בעיר ישנו בית ספר למוזיקה שנקרא "מוצרטאום" וליד כל מיני בתים יש שלט בחוץ: כאן מוצרט נולד, כאן חי מוצרט מגיל 3 עד 5 וכו'. העיר מלאה בתמונות שלו ובחנויות שמוכרות כדורי "שוקולד מוצרט", ובכלל, מוצרט גרם לעיר זלצבורג (שלא היתה נחמדה אליו בכלל כשהיה צעיר) להרוויח הרבה כסף מהשם שלו.

טיול אופניים לאורך נהר הזלצך
טיול אופניים לאורך נהר הזלצך

בין החזרות טיילנו באגמים וביערות הנפלאים שליד העיר, מי ברגל ומי ברכיבה על אופניים שאפשר לשכור בתחנת הרכבת. כולם התרגשו לקראת הקונצרט הראשון, שהוא הקונצרט הכי חשוב בסיור, והתזמורת ניגנה נפלא. חבל רק שכמה ממבקרי המוזיקה לא היו שותפים להתלהבות של הקהל.

ב-23/8 טסנו לעיר ווימאר שבגרמניה. מזג האויר הגשום והשדות הירוקים ליד המלון גרמו לי לצאת עם מטריה לטיול בחיק הטבע. חבל שאצלנו בארץ אין קצת חורף באמצע אוגוסט! העיר ויימאר ידועה גם כעירם של משוררים, סופרים ומלחינים ידועים מצד אחד, אך מצד שני נמצא ממש לידה מחנה ההשמדה בוכנוואלד הידוע לשימצה, שם נרצחו יהודים רבים כל כך בשואה. תמיד כשאני מגיע לגרמניה ולאוסטריה אני נזכר בבני המשפחה שלי שנרצחו בשואה וכמובן שזה מעציב ומכעיס אותי. אבל זה תמיד עובר לי, ואני יכול ליהנות ממזג האויר ומהנוף הנפלא וגם מהאנשים הנחמדים שאני פוגש באמצע הדרך.

הרי האלפים
הרי האלפים

אחרי ויימאר טסנו לשוייצריה היפה. המלון שלנו היה בהרי האלפים, באחד מן המקומות הכי יפים בעולם. הגענו בלילה, ובכפר הקטן שרר שקט שלא מהעולם הזה. ישבתי במרפסת, עטוף בסוודר עבה בגלל הקור שנשב מהפסגות המושלגות, הקשבתי לשקט, וגיליתי ששקט זו המוזיקה הנפלאה ביותר בעולם. רק חבל שאנשים במקום היפה הזה לא נחמדים. בכלל בשוייץ אנשים לא תמיד מסבירי פנים לתיירים, לעומת אוסטריה וגרמניה ששם אנשים יותר לבביים.

למחרת בבוקר עלינו על ההרים ברכבל וירדנו לאיטנו בין נופים חלומיים, הרים מושלגים, כרי דשא עם פרות שמצלצלות בפעמונים, שיחים שקטפנו מהם תותים ופטל ואכלנו בהנאה, וגם מפלים ונחלים עם מים כל כך צלולים עד שאפשר לשתות מהם וגם לראות בבירור את הדגים ששוחים בהם.

בערב ניגנו קונצרט שהחל בביצוע בכורה בשוייצריה של יצירה מיוחדת במינה מאת המלחין הישראלי ממוצא גרוזיני יוסף ברדנשוילי כשהסולן היה החלילן יוסי ארנהיים. ביצירה משולבים כלים לא שגרתיים בתזמורת כגיטרה חשמלית וגיטרה באס, וכלי הקשה רבים ומגוונים. הקונצרט הסתיים בסימפוניה הנהדרת מן העולם החדש של דבוז'ק.

התזמורת בנסיעה ברכבת
התזמורת בנסיעה ברכבת

ב-26/8 נסענו בכמה רכבות עד שהגענו לעיר שטוטגארט שבגרמניה שם נערך פסטיבל גוסטאב מאהלר - המלחין האוסטרי שהתזמורת שלנו מתמחה בנגינת יצירותיו בגלל מוצאו היהודי. בכל ערב ניגנו סימפוניה אחרת והקהל הודה בתשואות רמות. לאחר הקונצרטים הוזמנו חברי התזמורת לקבלות פנים שאורגנו על ידי מקהלת באך של שטוטגארט ומנצחה הלמוט רילינג, שהם ידידי התזמורת מזה שנים רבות, והתארחו כבר פעמים רבות בישראל.

ב-29-8 יצאנו ברכבת בחזרה לשוייץ, והפעם לעיר לוצרן. עיר יפהפיה עם גשר ובתים עתיקים מימי הביניים. מצד אחד הרים ומצד שני אגם גדול. גם כאן מזג האויר גשום, ולמרות שרוב הנגנים אוהבים זאת אחרי החום של הארץ, נרטבנו כהוגן בדרך לאולם הקונצרטים. באולם המדהים ניגנו את היצירה "ליל זוך" מאת שנברג, מלחין אוסטרי יהודי שמתאר בצלילי כלי הקשת טיול של זוג נאהבים לאור הירח. לאחר ההפסקה הצטרפו לכלי הקשת יתר הנגנים לביצוע יפהפה של הסימפוניה התשיעית של שוברט. למרות שניגנו את הסימפוניה הזאת פעמים רבות, האקוסטיקה הנפלאה באולם גרמה לכולנו הנאה מיוחדת במינה.

אי באגם בסלובניה
אי באגם בסלובניה

למחרה טסנו לסלובניה, שיש לה גבול עם איטליה, והגענו ללובליאנה עיר הבירה. בעיר יש עירבוב בין מבנים עתיקים ויפים לבין בניינים אפורים ומכוערים מן התקופה ששלטו בה הקומוניסטים שלא רצו לבזבז כסף על מגורים, כדי שכולם ירגישו שווים.

על הקונצרט הראשון ניצח זובין מהטה ועל השני ניצח ג'ורג' פליבניאן, שהוא מנצח אורח קבוע אצלנו, וגר בלובליאנה, שם הוא מנהלה המוזיקלי של התזמורת המקומית.

בין הקונצרטים היה לכולנו יום חופשי שאותו ניצלנו לנסיעה לאיזור אגמים בצפון המדינה. על ההר שמשקיף על האגמים ניצבת טירה עתיקה ומשם יכולנו לראות את כל הנוף הנפלא. שלי, שהיתה חופשייה מן הקונצרט בשבת נסעה למחרת באוטו שכור עם 3 חברים מהתזמורת למערות נטיפים מדהימות ואחר כך לעיירה ציורית, וחזרה משם מלאת התפעלות.

ג'יימס מתאמן על קרן היער ביער
ג'יימס מתאמן על קרן היער ביער

ב-2/9, בזמן שאתם חזרתם ללימודים בבית הספר, חזרנו לאוסטריה (שם התחלנו את הסיור), והפעם למקום שנקרא גראפנג ליד וינה. גם הוא מקום שקט בצורה מדהימה ורק פעם ב-15 דקות שומעים איזו מכונית עוברת (ולא צופרת). היה כל כך שקט, שלא היה נעים להוציא את כלי הנגינה כדי להתאמן, למרות שזה היה נחוץ. ליד אתר הקונצרט שהתקים בחוץ היה כדור עצום שמנפחים אותו כדי לעשות צל על הקהל, ובערב מוציאים ממנו את האויר. לפני הקונצרט כמה מנגני כלי הנשיפה ממתכת שלנו הלכו להם להתחמם בנגינה בין לעצים כדי לא להפריע לאחרים (ראו בתמונות).

למחרת נסענו לאיטליה והתחנה הראשונה היתה בטורינו שבצפון מערב ארץ המגף. העיר הזאת קרובה להרי האלפים, ושם נערכה לאחרונה אולימפיאדת החורף. בעיר הזאת יש גם את בית החרושת למכוניות "פיאט" ואת קבוצת הכדורגל הידועה "יובנטוס". בסוף הקונצרט, בחצות, הוזמנו כולנו לארוחת לילה מפוארת בארמון עתיק, שהוצגה בו גם תערוכה של ציירים ישראלים. על הארוחה שילמו המנצח זובין מהטה ואשתו ננסי, שאירחו אותנו.

התזמורת מנגנת בלה-סקאלה, מילאנו
התזמורת מנגנת בלה-סקאלה, מילאנו

למחרת הגענו למילאנו. העיר שבה נמצא בית האופרה המפורסם בעולם "לה סקאלה". אולם בו הוצגו לראשונה האופרות המפורסמות של ורדי ופוצ'יני. במילנו יש גם שתי קבוצות כדורגל מפוארות: "מילאן" ו"אינטר", והרבה ילדים הולכים ברחובות עם חולצות טי של הכוכבים שלהן. באמצע הקונצרט שבו נוגנה הסימפוניה השביעית של מאהלר, בקטע מאד שקט, פתאום נפלו ברעש עצום המצילתיים מן הבמה, וחלק מהנגנים כמעט קיבלו התקף לב ומיד אחרי זה התקף צחוק. ניראה היה כי הקהל שלא מכיר כל כך את היצירה של מאהלר, סבר לתומו שזה חלק מן הסימפוניה.

אתמול הגענו ברכבת עד לעיר רימיני שעל חוף הים האדריאטי במזרח איטליה. בדרך עברנו ערים שנתנו את שמותיהן למאכלים ידועים שיצאו משם: בולוניה - ספגטי בולונז, פארמה - גבינת פרמזן. שלי הביאה איתה בגד ים, בתקווה לשחות קצת בים, אבל שעה אחרי שהגענו התחילה סערה רצינית, מלווה בגשם ורוחות חזרות שהפילו אופניים והעיפו עלים רבים באויר. אחרי חצי שעה חלפה לה הסערה כלא היתה, וכולנו יכולנו לצאת מהחורים, לטייל מעט על חוף הים, ולהיזכר בחוף הים ליד הבית.

עוד מעט מתקרב ראש השנה וחלק מן הנגנים הזמינו את משפחותיהם לחגוג איתנו בפריז שבצרפת את השנה החדשה. מן המשפחה שלנו יגיע גם בננו הקטן עמיר, ואנחנו כבר מתים שיגיע יום ראשון.

לתמונות נוספות מסיור הפסטיבלים אנא לחצו כאן.

מיכה דייוויס.

ספטמבר 2007.


^ לראש הדף

בקרו באתר של התזמורת הפילהרמונית הישראלית